למה רוב החיממים החיצוניים נכשלים בפועל
אם אתם מתקינים חיממים בעלי תרמוגנזיה באזורים חיצוניים, למעשה אתם מבקשים מהם לשרוד בתנאים קיצוניים. חשבו על זה: יש חום עז בקצוות החלקים של החיממים, ובנוסף יש גשם ולחות שמנסים לחדור מכל הכיוונים. רוב החיממים הזולים שניתן למצוא בשוק נכשלים מסיבה פשוטה: החומר שמשמש לאטימה נהרס. כשהאטימה נהרסת, מים חודרים לחלקים החשמליים של החיממים. זה גורם לקצרים חשמליים, והחיממים הופכים לחלקי מתכת חסרי ערך.
הבעיה האמיתית עם האטימות “זולה”
המקום בו החוטים נפגשים עם צינור הקוורץ הוא המקום בו בדרך כלל קורים הבעיות. במוצרים זולים, משתמשים בסיליקון או בחומרי הדבקה פשוטים. הבעיה היא שהחיממים חווים שינויי טמפרטורה קיצוניים – המתכת מתרחבת, הזכוכית מתרחבת בקצב אחר, והלחץ המכני גורם להרס האטימה. זה כמו לנסות להדביק שני חומרים שונים יחד ואז לחמם אותם לטמפרטורות גבוהות – זה לא יצליח.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת: אנחנו משתמשים בחומרים איכותיים שנשארים גמישים גם בטמפרטורות של 300°C ומעלה. כשהאטימה אינה אטומה, חמצן חודר פנימה ופוגע בחוטי הנחושת. זה גורם להיווצרות של חיבורים בעלי התנגדות גבוהה, והחלקים החשמליים של החיממים מתחממים יותר מדי. לא מצב טוב.
למה התהליך כה חשוב
ברשתות הייצור הרבות, פשוט מוסיפים חומר אטימה וזהו. אנחנו, לעומת זאת, משתמשים בתהליך אטימה מרובה שלבים. המטרה היא שהאטימה תהיה כימית, ולא רק פיזית. זה מונע את חדירת המים לתוך החיממים. זו בעיה קשה – אם האטימה קשה מדי, היא תישבר ברגע הראשון שיהיו שינויי טמפרטורה. אם האטימה רכה מדי, החום של החיממים ימס אותה.
כמה דברים שצריך לזכור
אטימה טובה דורשת שהחיממים יתפוסו יותר מקום. אי אפשר להקטין את גודל החיממים רק כדי לחסוך כסף, מבלי לפגוע באטימה. בנוסף, אם אתם מתקינים חיממים בעלי הספק גבוה בחללים גדולים, ודאו שהחוטים שלכם בעלי קוטר מתאים. אפילו האטימה הטובה ביותר לא תוכל לעזור אם החוטים דקים מדי. חוטים דקים נהיים חמים, והחום הזה עלול לפגוע באטימה מבפנים. ודאו שהחוטים והאטימה תקינים, ואז החיממים שלכם יחזיקו מעמד.