שמירה על מחמם האמבטיה מפני הפיכתו לסכנה
התקנת מחממים באינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושה בעצם מאבק נגד האדים. יש שם נורות חמות ואדי מים עבים שמתערבבים באוויר. כשהאדים פוגעים בנורה, הם הופכים שוב למים. אם המים האלה מגיעים לחוטי החשמל, עלולים להיווצר קצרים חשמליים, או אפילו שוק חשמלי חמור.
אנחנו לא משאירים את זה למקרה. אנחנו משתמשים באטימות טובה ובחומרי בידוד מתאימים.
בחירת חומרי הבידוד הנכונים
אי אפשר פשוט לקחת מחמם שנועד לחנייה ולהתקין אותו בחדר אמבטיה – זו דרך לאסון. אנחנו משתמשים במארזים בעלי דרגת בידוד גבוהה, כדי למנוע מהלחות להגיע לחלקים החשמליים.
האזור המסוכן ביותר הוא שם שבו חוט החשמל נפגש עם תעלת הנורה. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחומרי סיליקון ובחומרי בידוד עמידים בחום. זה מונע מהלחות להיכנס למקומות שאסור לה להיות שם.
יש גם את הנורה עצמה – אנחנו משתמשים בצינורות קוורץ עם כיסויים חזקים. בלעדיהם, הלחות יכולה לחדור לתא הגז של הנורה, והפילמנט שלה יישרף הרבה לפני הזמן.
חיבור לקרקע ומניעת דליפות
אטימות טובה זה דבר נהדר, אך צריך גם תוכנית חלופית. אנחנו בונים מסלול חיבור לקרקע ישירות למארז של המחמם.
הסיבה לכך היא שאם האטימות נכשלת וחוט חשמלי נוגע במארז, ה-RCD (מפסק הבטיחות שלכם) יפעל מיד. זה יורד את המתח החשמלי לפני שמישהו נפגע.
אנחנו גם נמנעים משימוש בחיבורים פלסטיים זולים – הם לא עמידים מספיק. במקום זאת, אנחנו משתמשים בחיבורים מסוג סירמיק או פולימרים עמידים בחום. הם יכולים לעמוד בחימום וקירור תמידיים מבלי להישבר. הסדקים הקטנים בפלסטיק הזול הם בדרך כלל המקור לדליפות.
האיזון בין חום לאוויר
זו הבעיה הקשה. אם אתם אוטמים את המארז יותר מדי כדי למנוע כניסת מים, אתם תכלאו את החום בתוך המארז. אם החלקים האלקטרוניים יהיו חמים מדי, הם יישרפו.
זו בעיה של איזון – צריך דרגת בידוד גבוהה, אך גם מערכת קירור טובה שתאפשר לאוויר לזרום, מבלי שהאדים ייכנסו.
אם לא תוודאו את זרימת האוויר, המחמם שלכם ייהרס. סביר שתראו הפחתה של כ-20% בזמן השימוש שלו, בגלל הלחץ התרמי הגבוה שנוצר על הרכיבים.