למה רוב החיממים החיצוניים נהרסים מוקדם (ואיך אנו פותרים את זה)
אם אי פעם היית בעל של חיממים חיצוניים, אתה יודע איך זה עובד. חורף קשה או מספר סערות גשם חזקות – ופתאום החיממה פשוט מפסיקה לעבוד. או גרוע יותר – אתה שומע את הרעש המפחיד הזה ורואה סדקים בזכוכית.
בדרך כלל, הבעיה נובעת משני גורמים: לחות והלם תרמי. אלו הם האויבים הטבעיים של חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדומה.
המאבק נגד הקירור
הבעיה עם המים על גוף החימום היא שהם לא רק גורמים לקצר חשמלי, אלא גם יוצרים “נקודות קרות” על צינור הקוורץ. כשחלק אחד של הזכוכית חם מאוד, וחלק אחר קר בגלל טיפת מים, הזכוכית נשברת. זו פיזיקה פשוטה… אך זו בעיה קשה.
לכן אנו משקיעים הרבה זמן בחיזוק החלקים הפנימיים של החיממה. אנו מונעים חדירת לחות לתוך המכשיר, ומשתמשים בחומרים שמונעים היווצרות ערפל, כדי שהקירור לא יפגע במערכת.
כי כשמים נאספים על הלהבה, הם חוסמים את החום. החיממה מנסה להתגבר על החסימה הזו על ידי עבודה אינטנסיבית, מה שגורם לשחיקה מהירה של כל המערכת.
מניעת חדירת הגשם
אנו לא פשוט מכסים את החיממה במכסה – אנו משתמשים בחומרים חזקים לחיזוק החיבורים בין החוטים למכשיר. זה עשוי להיראות כפרט קטן, אך זה חיוני. אם גשם או טיפות מים פוגעים בחיבורים החשמליים, נוצרת קורוזיה. הקורוזיה יוצרת התנגדות, מה שגורם לחום במקומות לא נכונים – ובסופו של דבר החיבורים נהרסים.
הפשרה האמיתית
שום דבר אינו מושלם. השימוש בחומרים אלו גורם לחיממה להיות גדולה יותר. בנוסף, החום נשאר בתוך המכשיר, מה שעלול לפגוע ברכיבים החשמליים. לכן חשוב שהחיממה תהיה מותקנת במקום שיש בו מספיק מקום לאוורור. כך המערכת תוכל לעבוד כראוי.
בסופו של דבר, מדובר בשאלה של שקט נפשי. אנו מבודדים את הרכיבים השונים של החיממה, ומונעים היווצרות קירור, כדי שצינורות הקוורץ יוכלו לעבוד כראוי. כך תקבלו חיממה שיכולה לעמוד בתנאי מזג האוויר, בלי שהזכוכית תתנפץ או שהחוטים ייהרסו.